אם את מרגישה שאת “מאבדת את עצמך” בזוגיות, הולכת על ביצים, מתנצלת על הכול, מתבלבלת בין אהבה לבין חרדה – ייתכן שאת בתוך דינמיקה נרקיסיסטית. כאן תמצאי הסברים על גזלייטינג, טראומה בונדינג, דפוסי אמפת ו-קודיפנדנס, ומה הצעד הראשון להחלמה.
*הדף מיועד למידע ותמיכה. הוא לא מחליף אבחון או טיפול מקצועי.
שלושה שלבים שחוזרים בקשרים רבים עם פגיעה נרקיסיסטית: אידיאליזציה → הפחתת ערך → בלבול וניסיון “לתקן”. המטרה שלך אינה לשכנע – אלא להחזיר יציבות וזהות.
לתת שם לדפוסים: גזלייטינג, שתיקות, ביקורת, שליטה סמויה.
לראות את הלופ: למה את נשארת, מה מפעיל אותך, ואיפה הגבולות נעלמים.
תוכנית פשוטה: גבולות, ויסות, No Contact כשצריך, וחיזוק ערך עצמי.
את לא צריכה לעבור את זה לבד. קבוצת התמיכה נותנת תיקוף, בהירות וכלים – במרחב בטוח.
לפרטים מדויקים (יום/שעה/איך נכנסים) – שלחי הודעה קצרה בוואטסאפ.
לקבל פרטים בוואטסאפ
לא כל אדם עם אגו גדול הוא “נרקיסיסט”. כאן אנחנו מדברים על דפוס פוגעני שחוזר על עצמו: חום-קור, אידיאליזציה-הפחתת ערך, שליטה סמויה, בלבול ואשמה – שמצטברים לאובדן שקט וזהות.
שאלה מנחה: האם את יותר “את” – או פחות “את” – מאז שהקשר התחיל?
כשיש “רגעים טובים” שנזרקים מדי פעם, המוח נתפס על התקווה: עוד רגע אחד כזה – ואולי הכול יחזור להיות כמו פעם. זה יוצר קשר שמרגיש כמו אהבה, אבל בפנים הוא לפעמים חרדה + תלות.
את לא “חלשה”. הרבה פעמים זו תגובה טבעית לדפוס של תגמול לא עקבי.
גזלייטינג הוא מצב שבו מישהו גורם לך לפקפק במה שאת רואה, מרגישה וזוכרת – עד שאת מתחילה לא להאמין לעצמך, ולחפש ממנו אישור כדי “להיות בטוחה”.
סימן מזהה: את יוצאת משיחה עם טשטוש, אשמה ותחושה שאת “לא יודעת מה אמיתי”.
טראומה בונדינג נוצרת כשיש פגיעה ואז “פיוס”/רגע טוב שמרגיע אותך. ההקלה מגיעה ממנו – וככה נוצרת תלות רגשית.
קור/העלבה → חרדה → “פיוס” → הקלה → עוד תלות.
את סורקת מצב רוח שלו במקום להקשיב לעצמך.
“אם רק אהיה… הוא יחזור להיות כמו בהתחלה.”
אם את מרגישה שזה “מושך אותך” למרות הכול – זה לא אומר שזה נכון לך. זה אומר שיש מנגנון שמופעל.
לפעמים No Contact הוא לא “דרמה” – אלא גבול שמחזיר יציבות.
אמפת מרגישה חזק, מבינה אנשים וסופגת אווירה. בקשר בריא זו מתנה. בקשר נרקיסיסטי – זה עלול להפוך למחיקה עצמית אם אין גבולות.
משפט מפתח: אני לא מרכז הוויסות שלו.
קודיפנדנס היא דפוס שבו הערך העצמי נשען על הקשר: ריצוי, הצלה, תיקון, ויתור על צרכים כדי לשמור על “שקט”.
אפשר לשנות קודיפנדנס: ערך עצמי פנימי + גבולות + יכולת לשאת אי-נוחות בלי ריצוי.
הריקוד הוא: הוא דורש/מעניש/מערער → את מתקנת/מסבירה/מתאמצת. עם הזמן, את מתחילה להאמין: “אם רק אהיה יותר טובה – זה יסתדר”. אבל שינוי אמיתי מתחיל כשאת שואלת: מה טוב לי? ולא רק “איך להרגיע אותו”.
זה חלק חשוב בהחלמה: לא רק להבין “מה הוא עושה”, אלא לבנות מחדש את היכולת שלך להרגיש יציבה, לבחור, ולסמוך על עצמך.
כשיש בלבול: לכתוב עובדות מול פרשנות. זה מחזיר כוח לתודעה שלך.
לא צריך מהפכה. גבול אחד שמוחזק היטב מייצר שינוי גדול.
להחזיר “מי אני”: חברות, תחביבים, מטרות, תנועה, מרחב אישי.
לפני הודעה/שיחה/ויתור – עצרי 20 שניות ושאלי: אני עושה את זה כדי לקבל אישור? או כדי להיות בחיבור הדדי?
תשובות קצרות שמחזירות בהירות כשאת בתוך בלבול.
תקופה קשה מגיעה בדרך כלל עם אחריות הדדית, רצון לתיקון והכרה בכאב שלך. בדינמיקה פוגענית יש תבנית חוזרת של הכחשה, האשמה, הפחתת ערך ושליטה – ואת נשארת לבד עם ההשלכות.
No Contact הוא גבול של ניתוק קשר כדי לאפשר יציבות: פחות טריגרים, פחות בלבול, יותר בהירות. הוא מתאים כשיש מניפולציה חוזרת, או כשכל שיחה מחזירה אותך אחורה.
כן. זו תבנית שנלמדה – וניתן לשנות. העבודה מתמקדת בערך עצמי פנימי, גבולות, ויכולת לשאת אי-נוחות בלי לרוץ לריצוי.
אם את רוצה להבין מהר “איפה את נמצאת” ולבנות תוכנית קצרה וממוקדת (גבולות, ויסות, יציאה מלופ), אפשר לפנות אליי.
קבוצת התמיכה נפגשת פעם בשבוע בזום אנונימי ללא עלות. לפרטים: שלחי הודעה בוואטסאפ.